אפליה של מעשנים

אם יש לכם ביטוח בריאות או ביטוח חיים, אחת השאלות הראשונות עליהן תיאלצו לענות היא: האם אתם מעשנים. במידה ועניתם על השאלה בחיוב, השאלה הבאה תהיה: כמה סיגריות ביום אתם מעשנים. במידה ועניתם בחיוב על השאלה הראשונה, הסבירות קובעת שאתם משקרים לגבי השנייה, ואל תחשבו לרגע שחברת הביטוח לא יודעת את זה.    אם אמרתם חצי קופסא, קופסא גג, חברת הביטוח תדע להסיק שאתם משקרים או מעוותים את האמת כלפי מטה, כאשר צריכת הסיגריות שלכם בפועל עומדת על בערך 150% יותר ממה שהצהרתם באוזני נציג השירות.

המחקר הבא מאשש את ההנחה כי חלק לא מבוטל מהמבוטחים יעדיף לשקר לחברת הביטוח כדי לקבל תעריפי ביטוח זולים יותר. למעשה, אפילו סוכני הביטוח שלהם ישקרו עבורם לפי תוצאות המחקר, אם כי בסבירות נמוכה הרבה יותר (בשיעור של כ-50%). הנחת היסוד היא שאם אתם מעשנים סיגריות, תשקרו לגבי כמות הסיגריות לחברת הביטוח שלכם, אבל לא לגבי העובדה שאתם מעשנים. ועכשיו נשאלת השאלה החשובה יותר: למה דווקא סיגריות?

דברים שקל למדוד

סיגריות מזיקות לבריאות, זה לא חדש ואין מה להתווכח על ההנחה הזו. אבל חוץ מסיגריות ועישון, יש עוד כמה גורמים קשים לכימות שגורמים למוות בהיקפים לא פחותים בקרב אוכלוסיות במדינות המערב, הנה כמה דוגמאות:

• השמנת יתר
• סטרס, עקה (לחץ בעבודה, בחיים האישיים וכו')
• התקפי לב אצל אנשים לא מעשנים ובריאים באופן כללי (לפחות לפי ההגדרה המקובלת)

הגורמים המפורטים למעלה אחראים ליותר מקרי מוות מאשר אלה שנגרמים כתוצאה מעישון. למעשה, בארה"ב לבדה השמנת יתר אחראית ליותר מקרי מוות מאשר מיתות שמיוחסות למקרי עישון (וזה אכן מגובה במחקר), אז למה חברת הביטוח מתעקשת לשאול אתכם כמה סיגריות אתם מעשנים ביום ולא כמה קלוריות אתם צורכים או כמה מתח (עקה) אתם חווים במקום העבודה שלכם? כי יש דברים שקל למדוד ויש דברים שקשה למדוד אותם.

תיאוריית הקונספירציה

תיאוריית הקונספירציה הפרטית שלי גורסת שבשוק קפיטליסטי, חברה לא נענשת על ידי הממסד עד שהיא מבססת לעצמה מקורות הכנסה חלופיים. המקרה של סיגריות הוא מקרה קלאסי להמחשת התיאוריה הזו. קחו דוגמא את חברת R. J. Reynolds, מחברות הטבק הגדולות והמוכרות ובעלת המותגים קאמל, וינסטון, פאל מאל ואחרים. חברת הסיגריות הזו לא נענשה על ידי הקונגרס האמריקאי עד שהתמזגה עם ענקית מוצרי המזון נביסקו בשנת 1985, בערך באותו עשור בו החלה הרדיפה הבלתי נלאית אחר המעשנים. R. J. Reynold אינה חברת הסיגריות היחידה שרכשה חברות בתחומים אחרים כדי לפזר את אפיקי הרווחים שלה ולא לשים את כל הביצים בסל אחד, למרות שמאז אותם ימים "נוראים" של רדיפת חברות הסיגריות, נראה כי בשנים האחרונות חלה התייצבות בשדה הקרב הצרכני, כאשר חברות הסיגריות ממשיכות לגרוף רווחי עתק בין השאר במדינות אסיה ואפריקה- שם לאף אחד לא ממש אכפת מה קורה.

באותה מידה, ייתכן שבעוד עשור או שניים חברות הסלולר ייענשו בגלל נזקים הנגרמים לציבור, יצרניות הפלסטיק השונות תיענשנה בגלל נזקים מצטברים שאולי יוכחו בעתיד וכך הלאה. החברות ייענשו, אבל רק לאחר שמודל הרווחיות שלהן ישתנה ויתגוון ולאחר שנגרמו אינספור מקרי מוות ומחלות שקשה להוכיח מה גרם להם באופן ישיר.

וחזרה לשאלת הביטוח והסיגריות

בין אם יש תיאוריית קונספירציה ובין אם אין, השורה התחתונה היא שלחברות הביטוח יש נשק חדש בארסנל, נשק שמאפשר להן לגבות תעריפי יתר מציבור חוסכים מסוים אחד (המעשנים), למרות שהוא לא נמצא בהכרח בסיכון יתר לעומת קהלים אחרים דוגמת בעלי משקל היתר או כאלה העובדים בעבודות היוצרות מתח נפשי רב. ואלה הן רק דוגמאות. ההבדל היחיד כאמור, הוא שאת ציבור המעשנים קל יחסית להכניס אל תוך משוואה סטטיסטית. ההימור שלי, בהתאם לרמות הסיכון הקיימות, לא ירחק היום שבו תיאלצו לענות לנציגת המכירות של חברת הביטוח על שאלות כגון מה הגובה שלך או כמה אתה שוקל, בנוסף לשאלון הסטנדרטי הנוכחי של ביטוח חיים או ביטוח בריאות.

עד שזה יקרה, מדובר בלא יותר מעוד סוג של אפליה, גם אפליה שהפכה להיות מקובלת בעיני הרוב וגם אם אפליה שבאופן כללי מטרתה חיובית וכזו שרוצה לשפר את הבריאות באופן כללי.